הביטוי הישראלי 'לסגור את החודש' הוא חרב פיפיות. מצד אחד, אנחנו לא לוקחים סיכונים כדי להגדיל את ההכנסה ומצד שני אנחנו גם לא מסוגלים להשקיע בעצמנו ולהתכונן ליום סגריר - יום בו נפוטר מהעבודה, נאבד את כושר העבודה או היום שיוקר המחייה במדינה כבר לא יאפשר לנו להרים את הראש מעל המים. הביטוי 'לסגור את החודש' מבטא מודל כלכלי מעוות שהשתרש כאן ומבקש מאתנו להכניס שקל על כל שקל שאנחנו מוציאים. מודל ה-1:1 מייצר אשליה של בטחון כלכלי, אך בפועל אין לו שום יסוד.
עמית והגר דרור, זוג ישראלי שחי לפי המודל הזה, התעורר יום אחד והבין את המסקנה הבלתי נמנעת - הזמן הוא משאב מוגבל וההכנסה שניתן לייצר עבור עצמנו כשכירים היא גם כן מוגבלת. לכן, כדי לייצר רווחה כלכלית ולא להסתמך על העבודה כמקור הפרנסה העיקרי (ובטוח שלא היחידי) יש להתחיל לנוע לעבר יחס הוצאות/הכנסות של 2:1. על כל שקל שנוציא, נכניס שניים (ולאחר מכן 3:1, 4:1 וכו'), כיוון שעוד לא נמצאה הדרך לייצר תשואה מהכסף שאנחנו משלמים לחברת החשמל או על הארנונה, נצטרך שהשקל שנוציא יתחיל לייצר עבורנו שני שקלים לפחות. כיצד עושים זאת? עמית והגר החליטו לבנות מנגנון משוכלל של "מכונת כסף" - מנגנון שכולו נשען על הכנסות פאסיביות בלבד, ממגוון מקורות הכנסה, תוך פיזור סיכונים מתמיד והחזרת רוב התשואה העודפת שמייצר המנגנון לתוך המנגנון בכדי להגדילו כל העת. המודל שלהם נקרא "מודל הרפת" והוא בנוי על רכישת נכסים מניבים (עדיף שההנבה תיהיה מהיום הראשון) שתכליתם היא לייצר תשואה רציפה שתחזור הביתה, תאוחסן, תצטבר ותושקע שוב ברכישת הנכס הבא וחוזר חלילה. אותה "מכונת כסף" כפי שהם מתארים אותה, אינה יכולה להסתמך על מקור הכנסה אחד - אלא על הרבה יותר, כי רק דרך "הגדלת העדר", פיזור סיכונים והשקעה במגוון אפיקים ניתן להגיע אחרי תקופה של מספר שנים ליחס -2:1 ומשם להמשיך להגדיל את ההכנסה על כל הוצאה.
לא מדובר על איזה קסם ובטח שלא על איזה הבטחה עמומה להתעשר בין לילה. זה מסע שמתחיל בהבנה העמוקה כי במציאות של היום כל משפחה חייבת לייצר לעצמה עצמאות כלכלית - כזאת שאינה תלויה במעסיק או באירוע כזה או אחר. זה מסע שמסתכל לחיים ולעתיד בעיניים ומכין בסיס כלכלי איתן לעוד עשור, שניים ושלושה.
בין אפיקי ההשקעה הבולטים - נדל"ן בגרמניה
בין אפיקי ההשקעה הבולטים דרכם עמית והגר מייצרים עבור עצמם עצמאות כלכלית, ניתן למצוא השקעה בנדל"ן בגרמניה. בשנים האחרונות, ערי הלוויין בגרמניה חוות תנופת צמיחה וכיוון ששוק הנדל"ן באותם ערים עדיין אינו רווי, קיימות אפשרויות טובות להשקעה. אם נוסיף לנתון זה את העובדה כי שוק השכירות בגרמניה הוא יציב עקב תרבות השכירות המקומית (על קצה המזלג: למרבית תושבי גרמניה אין את 'חלום הדירה' והם מעדיפים לשכור לטווח הרחוק) נבין כי השקעה בנדל"ן שם יכולה לייצר תשואה באופן עקבי.
כאשר עמית והגר בחרו להשקיע בגרמניה, הם עשו סקר שוק מעמיק - הכוונה, לא מה מצב הנדל"ן בגרמניה ואיך עובד שוק השכירות המקומי, אלא מי הן החברות שמובילות את התחום בישראל. הם בנו מנגנון שאלות לכל איש נדל"ן שעוסק בתחום וחקרו את ההשקעות שלו על מנת לאתר את 'שחקני האלפא' שאיתם הם יוכלו להשקיע לטווח הרחוק. עם הזמן, הבין הזוג כי גם השקעה בדירה אחת בגרמניה אינה הכנסה פאסיבית מספקת ולכן יש לקחת את התשואה של אותה דירה ולהשקיע בנכסים נוספים בגרמניה. מה שמפזר את הסיכונים ומסייע בהגדלת הרווחים. מתוך הרגשת שליחות וכדי לסייע לציבור הישראלי, הזוג מייעץ כיום לזוגות רבים כיצד למצוא את אותם 'שחקני אלפא' בתחום ההשקעות וכיצד ניתן לעבור ממודל של 1:1 למודל רווחי של -2:1 ואף יותר מזה.
לפגישת ייעוץ ופרטים נוספים על עמית והגר ליחצו כאן