לאנשים עם עיוורון יש מגוון יחסית רחב של זכויות מוקנות מהמדינה, הבעיה היא שמה שלא דורשים - לא מקבלים. אז כיצד ניתן למצות את הזכויות? שוחחנו בכתבת הווידאו עם נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל "המרכז לעיוור", שהסביר כי למרות שיש מגוון של זכויות שמוקנות לאנשים עם עיוורון, עדיין יש תחושת קיפוח ואפילו ניתן לקרוא לזה סוג של אפליה - בעיקר בין זכויות שאנשים עם עיוורון זכאים להם, לבין זכויות שזכאים להן אנשים עם מוגבלות אחרת. לדוגמא? דמי הליווי שנמוכים מקצבת הניידות של אנשים עם מוגבלות בגפיים התחתונות, העובדה שלא מאפשרים לאנשים עם עיוורון להשתתף במכרזים על דיור
ולאנשים עם מוגבלות אחרת כן. לצד זה קיימות זכויות לא מעטות כמו פטור במס, הנחות בארנונה ונסיעה
הקושי במימוש הזכויות הוא בדרך כלל המחסום הבירוקרטי.
בשנים האחרונות, המרכז לעיוור יזם המון פעולות על מנת שמימוש הזכויות יהיה אקטיבי ואחד ההישגים המשמעותיים הוא שכאשר הביטוח הלאומי מכיר באדם עם עיוורון גם משרד הרווחה מכיר בו כאדם עם עיוורון באופן אוטומטי. אבל עדיין לפעמים הדיאלוג בין שני הגופים האלה הוא מעט מסורבל, אך הכיוון הוא נכון.
המרכז לעיוור הוא עמותה שמאגדת בעצם את כל הארגונים שפועלים למען אנשים עם עיוורון וייצוגם בפני הרשויות. כדי לעשות זאת, המרכז פועל בדרכים רבות על מנת להרחיב את מעגלי הזכויות ופעול מול אותם מקומות שבהם חשים באפליה. ברמת הפרט, יש במרכז יחידה שעוזרת לכל אדם שחש שזכויותיו מקופחות
למצות עד תום את כל הזכויות שמגיעות לו. מספר הטלפון של היחידה לטיפול בפרט הוא 03-7915559 והיא מסייעת במסירות ומקצועיות לכל אדם עם עיוורון שזקוק.
פרטים נוספים באתר של המרכז לעיוור בישראל