כיצד ניתן להנגיש צפייה בטלוויזיה לאנשים עם עיוורון?

בשנים האחרונות יש יותר ויותר מודעות לחשיבות הנגשת המרחב הציבורי, הפיזי והדיגיטלי, אך כמו תמיד יש מי שנשאר מאחור. אז כיצד ניתן להנגיש צפייה בטלוויזיה לאנשים עם עיוורון? דיברנו בכתבת הווידאו עם ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור, עמותה ללא מטרות רווח המשמשת כגוף גג של ארגונים הפועלים למען אנשים עם עיוורון ושילובם המלא בחברה, שהסביר כי נכון ששידורי טלוויזיה, סרטים, סדרות וכו' מבוססים מאוד על הממד הוויזואלי, אך לממד הקולי יש גם חשיבות רבה. על מנת לגשר על הפער הזה שבין חוסר הראייה לבין כל הקטעים הוויזואלים, יש טכניקת הנגשה שנקראת "תיאור קולי".

בטכניקה הזו במרווחים בין דיאלוגים ומונולוגים נכנס קריין נוסף שמתאר את החלק הוויזואלי החסר של מה שקורה על המסך. כל זה נועד לאפשר לאדם עם עיוורון להבין טוב יותר את המתרחש. מדוע זה חשוב? אם ניקח דיאלוג של שני אנשים על ספסל מול שקיעה, תהיה לו משמעות אחרת לגמרי אם אותן מילים יאמרו בדיוק אך בזמן נסיעה ברכב - ולכן יש חשיבות להבין על איזה רקע נעשה הדיאלוג ו/או כשיש שתיקה על איזה רקע היא מתרחשת. דוגמא משמעותית נוספת היא שלפעמים שפות מתחלפות בתוך התסריט או בתוך מהדורת החדשות והציפייה היא שהצופה יראה את התרגום שכתוב על המסך, אך ברור שאדם עם עיוורון אינו יכול לעשות את זה ולכן כאן גם נדרש הממד של הדיבוב המתורגם.

תסכימו שהפתרון נשמע חכם וישים, אך הוא עדיין לא נפוץ. אמנם משתמשים בו כבר היום בישראל לא מעט בעולם של הקולנוע ושל התיאטרון והוא מבוצע בדרך כלל על ידי הספרייה המרכזית לאנשים עם עיוורון ולקויות קריאה, אך בטלוויזיה אין שום חובה חוקית ליישום תיאור קולי וכיוון שיש לכך עלות כספית אף אחד לא ממש מרים את הכפפה.

אפשר לציין לחיוב את תאגיד השידור, שהנגיש את שידור האירוויזיון ומעת לעת גם סדרות טלוויזיה מונגשות על ידי חברות השידור - למשל הסדרה פאודה, אבל הדבר הזה נעשה על בסיס התנדבותי ופרטני ובדרך כלל כל העלויות ממומנות על ידי הגופים המתנדבים ולא על ידי המדינה וגופי השידור.

במהלך השנים, המרכז לעיוור ניסה לקדם חקיקה בנושא זה, אך כאן נתי ביאליסטוק-כהן מעיד כי הוא מעט מאוכזב משום שבמשך תקופה מאוד מאוד ארוכה ניסתה עמותת המרכז לעיוור לשכנע את משרדי הממשלה הרלוונטיים לבצע את החקיקה, מתוך הנחת היסוד שזה תפקידם, אבל מאחר שלא קרה שום דבר עם העניין, החליטה העמותה להרים את הכפפה וישבה עם צוות של אנשי מקצוע ומשפטנים מהתחום, אנשים עם עיוורון וכקבוצה ניסחו הצעת חוק פרטית שהוגשה בכנסת ה-20 על ידי מספר חברי כנסת. אך כידוע הכנסת ה-20 פוזרה לפני הזמן, הכנסת ה-21 עוד פוזרה לפני שהיא התחילה ויש תקווה שבכנסת ה-22, אחרי ייצוב העבודה שלה, הדברים יתרחשו כי יש לכך חשיבות גדולה עבור תיבור גדול מאוד.

פרטים נוספים באתר של המרכז לעיוור בישראל