אחד מכל חמישה ילדים בישראל נפגע בידי מבוגר, אצל ילדים עם צרכים מיוחדים הנתון הזה גדול פי 3 ואף יותר.מדוע? אפשר לזהות ארבעה מאפיינים עיקריים.
נתחיל עם הילד עצמו - התפתחותו המינית של ילד עם צרכים מיוחדים ברב המקרים זהה לבני גילו, אבל יכולותיו הקוגניטיביות נמוכות, לכן יש לו קושי להבין סיטואציות חברתיות. רוב היום הוא בא במגע עם אנשי מקצוע ומטפלים ולכן קיימת פריצה למרחב האישי שלו. מה שמקשה עליו להבין מתי זו פגיעה.
מאפיין שני היא המשפחה. בעיקר במקרים בהם לא קיים שיח וחינוך מיני שמותאם לילד. זה נובע מחוסר הבנה שלילדם יש צרכים התפתחותיים מיניים מהקושי הרב בהתמודדות עם הסיטואציה ומהגנת יתר ובידוד חברתי שאינה מאפשרת לילד הזדמנויות ללמידת מיומנויות חברתיות.
מאפיין שלישי היא המסגרת הטיפולית הטיפול בילד עם צרכים מיוחדים תלוי במטפלים רבים ושונים, המסגרת הטיפולית בגישתה הסמכותית מצפה ממנו להיות פסיבי וצייתן מה שמקטין את יכולתו להבין מתי פוגעים בו.
המאפיין האחרון היא החברה. לצערנו, עדיין קיימות תפיסות ודעות קדומות המפחיתות מערכם של אנשים עם צרכים מיוחדים (הוא גם ככה "לא מבין" או "מרגיש"), איך ולמי הוא יספר? הימנעות מקבלת הילד למסגרות חברתיות נורמטיביות מפחיתות את ההזדמנויות החברתיות המאפשרות לו לחוות התנהגות חברתית נורמטיבית.
ארבעת מאפיינים אלה גורמים לקושי להבחין בין התנהגות מקובלת לפוגענית - כמו למשל שאסור לתת למישהו זר לגעת. חוסר ההכרות עם הסכנות שברשתות חברתיות וכדומה.
אז מה עושים?
מומלץ לחשוף אותו כבר בגיל צעיר כמה שיותר לעולם ולא להשאירו בבידוד, להעניק חינוך מיני חברתי לצד הבנת מצבים בעייתיים וכיצד להתמודד איתם.
חשוב להבין! למרות הקושי להכיל זאת, ברוב המקרים התפתחותו המינית של ילד עם צרכים מיוחדים היא תקינה! תנו לכך מקום ותכילו את המורכבות, כי רק כך נאפשר לילד-מתבגר-מבוגר חיים טובים ומלאים.
התעללות בילדים היא תופעה שחייבים לעצור כאן ועכשיו! ובעזרת כוחות משותפים, אפשר להבטיח עתיד טוב יותר לילדים.
פרטים נוספים באתר הרשמי ובעמוד הפייסבוק של מכון חרוב