פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "זה חלק מהעבר שלנו": הדור החדש של הפולנים שעובדים בשימור הזיכרון היהודי

      רבים בפולין מתחילים לעסוק בעבר שלהם ומגלים את "הפצע הפתוח" של יהודי המדינה. הם מחליטים לקחת אחריות על הזיכרון הזה ולמרות שאין להם קשר אישי ליהדות, הם פועלים להנצחתה. למעשה, הרצון של החברה הפולנית לשמר את העבר וההווה היהודי שלה נמצא בכל מקום

      "זה חלק מהעבר שלנו": הדור החדש של הפולנים שעובדים בשימור הזיכרון היהודי
      Family Guide בשיתוף המכון הפולני בישראל

      פולין עבור הישראלי היא לרוב הטרגדיה של העם היהודי שהתרחשה על אדמתה. אבל לכל זה יש רקע משמעותי: 800 שנים של קהילה יהודית אדירה שחיה בפולין - הציבור היהודי הגדול בעולם שמנה לא פחות מ-3,474,000 יהודים שהיו אזרחים פולנים. 90% מהם ניספו בשואה. אבל מה קורה עם כל זה תאכלס, היום בפולין?

      אחרי מלחה"ע ה-II היו בפולין 45 שנות קומוניזם בהן העיסוק ביהודים ובעברם היה בגדר טאבו. למעשה, נולד דור של פולנים שלא יודעים מה זה יהודים ולא מודעים לחלק המשמעותי שלהם בהיסטוריה של המדינה. אבל עם נפילת הקומוניזם וקבלת העצמאות מחדש ב-1989, שיח אחר התעורר בפולין. שיח ליברלי. השיח הזה התעצם עוד יותר עם הצטרפות פולין לאיחוד האירופאי ב-2004 והפיכתה למעצמה מתפתחת. בשנים האלה, רבים בפולין מתחילים לעסוק בעבר שלהם ומגלים את "הפצע הפתוח" של יהודי פולין. רבים מספרים כי הם "מתגעגעים למשהו שלא הכירו". רבים מחליטים לקחת אחריות על הזיכרון הזה ולמרות שאין להם קשר אישי ליהדות, הם עושים המון דברים בקשר לזה.

      איך זה קורה בפועל? בהרבה מוסדות אקדמיים בפולין (ויש רבים כאלה), לימודי זיכרון הם חלק מליבת הלימודים. פולנים רבים עובדים בשימור של בתי כנסת ובתי קברות יהודיים, רבים שלומדים יהדות, תלמוד, הלכה, עברית ואפילו יידיש. לא מעט פולנים החליטו ממש להקדיש את חייהם לעשייה הזו של שימור הזיכרון היהודי בפולין. וזה בלי להיות יהודים בעצמם!. 'שער גרודצקה' בלובלין, למשל, הוקם בידי קבוצת שחקנים שתכננו להקים תאטרון כשגילו כי באזור חיה קהילה יהודית אדירה שנמחתה מעל פני האדמה. הם לא ידעו על כך דבר לפני כן. במקום תאטרון, הקימו מרכז שימור זיכרון מודרני, מרהיב ומרגש: "זה חלק מהעבר שלנו" הם אומרים.

      הנרטיב היהודי מקבל מקום רחב גם בקולנוע, ספרות, תיאטרון, תרבות ואמנות. דוגמאות? מוזיאון Polin שמביא מבט מהפנט על אלף שנות היסטוריה יהודית בפולין, או תזמורת מלינרסקי מסצקי שמופיעה בכל העולם בחידוש ג'אזי מגניב למוסיקה של פעם, שרוב היוצרים שלה היו... יהודים. וכמובן, הסופרת אולגה טוקרצ'וק, שזכתה בפרס נובל לשנת 2018 על יצירותיה כשספרה הראשון שמתורגם לעברית ויוצא לאור בקרוב, עוסק במורשת הרב-תרבותית של אירופה, עם דגש יהודי חזק. בפולין מופצים אפילו עיתונים יהודיים כמו "מדרש" ו"המלה היהודית" - יידיש וורט" בו תוכן בפולנית וביידיש, הזוכים למימון של המדינה בפולין. וכמובן, אי אפשר בלי הפסטיבל הענק לתרבות יהודית בקרקוב שמביא מדי שנה ביוני אמנות של יוצרים יהודים עכשויים. אבל חשוב גם להבין שעשרות פסטיבלים יהודיים כאלה, מתקיימים לאורך השנה בשלל ערים בפולין - וורוצלב, ורשה, לודז' ועוד.

      בקיצור, הרצון של החברה הפולנית לשמר את העבר וההווה היהודי שלה נמצא בכל מקום ומחלחל לכל החברה. רק שכאן בארץ לא תמיד רואים את זה...

      עוד פרטים באתר של המכון הפולני בישראל