אנשים עם מוגבלות הם אנשים שלמים לכל דבר, כמו כל אחד אחר. גם הצרכים לשייכות, קרבה, חברות, אהבה, הנאה מינית, זוגיות - נמצאים שם. לא תמיד הילד או האדם עם המוגבלות יביעו את זה, או יעלו את זה בצורה ברורה. אבל זה שם, כמו כל אדם אחר. לא תמיד האחרים מסביב יכירו בזה, קשה לנו כחברה לחבר בין מוגבלות ומיניות, בין נכות ותשוקה.אז כן. זה שם, ואם זה שם צריך לתת להם כלים כדי שיוכלו לעשות זאת נכון, בריא, מוגן ומהנה.
הורים רבים לילדים ומתבגרים עם מוגבלות מתקשים למצוא את הדרך הנכונה לדבר איתם על נושאים הקשורים לחברות, מין ומיניות. יש פה מערכת כללים וחוקים חברתיים שלמה ותובענית.
איך מכוונים אדם עם קושי בוויסות להנאה מינית יחד עם שליטה בדחפים?
איך מסבירים על קרבה לאנשים שמושג ה-'מרחב האישי' לא ברור להם?
איך מכוונים למצוא חברים שמתאימים למישהו שמוכן להיות בקשר עם כל אחד, ואפילו להיות מנוצל, רק לא להיות לבד ?
יש הרבה קודים של מותר ואסור, נעים ומציק, אינספור רמזים לא מילוליים. קל ללכת לאיבוד, בעיקר בתחום שבו אנשים כל כך רוצים להרגיש 'נורמלים'.
מתבגרים ובוגרים רבים עם מוגבלות מדווחים על תחושת בדידות, מתארים חוויות דחייה. תחושת חוסר ערך. מביעים רצון לחברות. רצון להיות עם מישהו "שלי". רצון לגעת ושיגעו בי. וזה אפשרי.
כדי להגיע לשם צריך להתחיל בחינוך למיניות בריאה מגיל צעיר, ולעיתים תהליך זה ימשך לאורך החיים, גם בבגרות. ההכנה לקשר זוגי צריכה להיעשות הרבה לפני שמגיעים לדייט הראשון. חינוך למיניות בריאה הוא עניין מהותי עבור כל אדם, על אחד כמה כשמדובר באדם עם מוגבלות שזקוק לתיווך והנגשה.
אהבה היא המתנה הגדולה ביותר שיש, וחשוב לפעול בדרכים הנכונות כדי שכולם יוכלו להנות ממנה.
פרטים נוספים באתר של מכון ארגמן